טראומה ובודהיזם

.האמת הנאצלת הראשונה של בודהה היא שאנחנו מרגישים סבל אין זה אומר שמשהו לא בסדר סבל הוא חלק מהחיים
חייו של כל אדם הם כיומן אותו ניתן לפתוח ולגלות את סודות הריפוי והחמלה, את סוד האהבה, האמונה ואף את הסוד החמקמק ביותר
שלנו מי אנחנו באמת?

לכל אדם יש נקודת שבירה, אצל נפגעי טראומה זיכרון האירוע הטראומטי מוסיף ומהדהד בחיי הנפגע ולוקח מהקורבן את הרגשת כוח
?השליטה והביטחון. הם פוחדים לאבד את שפיות דעתם, ונמצאים בחרדה מתמדת. השאלה מה השתבש "אצלי"? מה קרה לחיי
...חוזרת ונשנית והיא מבולבלת, עמוסת שיפוט מוסרי ועוסקת בחיפוש אחר זהות, ביחסים ועוד
רוב נפגעי הטראומה מייחלים להגיעה לנקודת מפנה שתציל אותם, ופונים לטיפול בתקווה למצוא עזרה ממטפלים המוכנים להכיר בכך שהתרחש אירוע טראומטי מבלי לשפוט אותם, להיות באופן פשוט עדים לסיפורם וללמדם איך מתמודדים אם טרור, כאב ואובדן
איך מתמודדים אם הסבל, הפחד והצער?
על פי תורת הבודהיזם ברגע המסורבל והמעורפל הזה נמצאת החוכמה שלנו בדיוק שם באי הודאות של הכאוס נמצאת תודעת החוכמה שאומרת ומנחה אותנו לקבל את הסבל והארעיות לוותר על האגו ולחיות חיים מלאי תובנות וחמלה זהו תהליך לשינוי התודעה .שאומר לראות בטראומה משהו שהכה בך שהעיר אותך והביא אותך למקום חדש בתודעתך
,תקווה ופחד הם רגש בעל שני צדדים כל עוד קיים אחד קיים גם האחר, והוא שורש הכאב שלנו, בעולם כזה תמיד משהו נעשה לא נוח אנחנו גדלים בתרבות שפוחדת מן המוות ולרוב גם מחביאה אותו מאיתנו לכן באופן כללי קשה לנו לקבל את העובדה שדברים .מסתיימים
לכן עלינו ללמוד לוותר על התקווה, הוויתור על התקווה הוא עידוד להישאר עם עצמך כפי שאתה ולא לברוח בניסיון לשכוח את הכאב כפי שרבים נוהגים לעשות, בדרכים שונות ולא נכונות המביאות את האדם להתמכרות (אלכוהול, תרופות, סמים וכו') ממנה ממשיכים לסבול .סבל רב יותר,אלא לעמוד מול הפחד כפי שהוא
.בכל מקרה הפחד מהמוות הוא הרקע של כל העניין והסיבה לחוסר שקט וחרדות
אם נסכים לוותר על התקווה שחוסר ביטחון וכאב ימחו מהעולם, נוכל להירגע עם המצב שלנו, זהו הצעד הראשון במסלול. עלינו להגיע .לנקודת ויתור מוחלט להיות מותשים לחלוטין לגלות חוסר תקווה גמור, זאת ההתחלה של ההתחלות
אם לא נדע לוותר על התקווה שיש מקום טוב יותר, להיות מישהו טוב יותר וכו' לעולם לא נרגע אם מי שאנחנו זה פשוט עלינו להיות .קשובים למי שאנחנו ולהיות שם
,לתת לרגשות מכל הסוגים לעלות במיוחד כאלה שלא קל לעכל ולתת ביטוי לנקודת הויתור המהותית להתפתחות אישית, נפשית ורוחנית .לחפש ביטחון נצחי כל שהוא זה חסר תועלת
על כל אחד מאיתנו ללמוד להפטר מדפוסי התנהגות כגון: חיפוש מתמיד אחר תענוג, אושר תמידי והימנעות מכאב. ומהחשיבה שאי שם משהו או מישהו אשם בכאב שלנו, להפסיק להיות כמהים לקרקע בטוחה יציבה ונוחה, זמן רב ניסינו כבר את הדרכים להתחבא .והקרקע ממשיכה לנוע תחתינו, זוהי האמת למרות שהיא לא נוחה
מדברי הדלאי למה:
"חברה הבנויה ומבוססת על המון אנשים הנתונים בבהלה להשיג קרקע מתחת רגליהם אינה מקום של חמלה "רבה

דבריו של נזיר לשעבר ופסיכולוג:
הצעד הראשון בהתמודדות עם טראומה הוא להרשות לעצמך שיהיו לך הרגשות, התמונות והזיכרונות. אני חושב שכולנו מנסים" להימנע מהחוויה המלאה של כל מה שקרה, ייתכן שזה יארך זמן מה, אבל המטרה היא שבסופו של דבר נגיע לנקודה שבה נוכל להכיל את אשר קרה, להרגיש רגשות, לראות תמונות, לשמור את הזיכרונות, הצעד השני הוא לדבר על זה. במהלך השגרה שלנו אנחנו לא מתחברים זה לזה כמו בעיתות סבל: אז אנח נו נפתחים. הצעד השלישי והאחרון הוא לתרגם את המודעות החדשה שבאה מתוך "הכאב, הסבל והקושי, כדי שלבסוף נוכל להירתם מהסבל הזה

בהרצאתו של הדלאי למה על הדרך בה אנו תורמים במו ידינו לתחושת הסבל שלנו הסביר
לעיתים קרובות אנו מגבירים את מצוקותינו ,ואת הסבל שלנו ומגלים רגישות רבה מדי, אמנם בדרך כלל מצוקה נפשיתורגשית היא" תחושה טבעית ,אין לחזק רגשות שליליים אלה בכך אנו רק מחריפים את המצב ומגבירים את מצוקותינו ובאותו זמן נשארים אדישים למה שחשוב באמת למה שיכול להשפיע לעומק "על חיינו ולהשלכות לטווח הרחוק
רוב האנשים חיים בנוחות רבה מדי בתוך מה שהם מאמינים ומה שהם בוטחים בו כל כך הרבה אנשים מדברים על האמונה שלהם כמו על משהו שהם למדו מילדות. עלינו לגדול באמצעות חוויות קשות האלה, ובכלל זה גם האמונה שלנו ואם עברנו חוויה טראומטית .אפשר להירפא לשם כך חשוב השינוי בתודעה
בעזרת טיפול במגע ניתן לעזור לנפגעי החרדה להיפתח ,המגע המרגיע נוסח בהם בטחון ומנקה את הזיכרון המר מכל תאי הגוף, מחזיר את הפן החיובי לחיים וכל רגש רצוי אחר לאחר תהליך מורכב זה רצוי שהם יגיעו למפגש עם עולמם הפנימי כמות שהוא ויבחרו בחדש, בכולנו מקננת הכמיהה לישועה למישהו שיודע, ויכול... ובזכותו נוכל להרפות ולהרגיש בטוחים ומוגנים בדרך הנכונה, האם יש ?דבר כזה או מישהו כזה בכלל
ההבנה או האומץ להודות שאף אחד באמת לא יכול להושיע מלבד את עצמו היא האמת, כמטפלים אנו יכולים לתמוך, לכוון ולנסות ,לעזור, אך השינוי והרפואי למעשה מגיעים מפנמיות האדם ומתודעתו
.שיטת התאי יוגה תרפי מבקשת מהמטופל לאבד שליטה ולשחרר את הגוף והנפש למקום שקט ונקי מהתניות
טיפול הכולל דרישה מהמטופל להמשך תרגול באופן עצמאי מביאה את המטופל לשינוי בנקודת המבט שלו להבנה שהוא נדרש לקחת אחריות ולגלות רצון עז, להגיע להחלטה וליישם אותה.
ואמנם השפעת הטיפול בשילוב עם התרגול מביאה אותו להתחלה. התחלה בא יוכל לפתח מוטיבציה חיובית וכנה ויכולת להרגיש סיפוק. הדבר מצריך יישום חוזר ונשנה של טכניקות שונות וזמן. המטופל מבין שעליו לבחור בהליכי נפש חיוביים ולהתמקד בהם.
ההתחלה קשה כי ההשפעה השלילית עדיין חזקה והתרגול החיובי בחתוליו אך עם הזמן ההשפעות השליליות ייעלמו וההתניות .החדשות החיוביות והנכונות יותר יופיעו
הפן המדטטבי של הטיפול והתרגול כאחד מלמד איך לתת משמעת לתודעה להשליך את מה שלא משרת באופן חיובי ולבחור במה שכן, לדעת את היכולת לבחור ולהתחדש הדבר מוביל לשקט ורוגע.למעשה השלטת משמעת על התודעה היא תמצית תורתו של .בודהה
תוך לימוד וחקירה בתורה עתיקת יומין זו אחת ההבנות אליה הגעתי היא שלסבל אין משמעות עד שאנחנו נותנים לו משמעות לנו יש אפשרות בחירה לא למה שיקרה אלא לאיך שנגיב למה שקרה.
כולנו זקוקים מדי פעם לעזרה יש כל כך הרבה סוגים של סבל והרבה דרכי טיפול לסובלים, הבודהיזם מציע אופק או כיוון לצמצום ממשי של הסבל והדהרמה (דהרמה = חוק אלוהי על פי ההינדואיזם. מאבק פנימי מתמיד המוביל להחלפת התניות והרגלים שליליים קודמים .בהתניות חיוביות חדשות) היא מקום שבו ריאליזם ואידיאליזם נפגשים

 

מתוך ספרון ההנחיות של בודהה

בעתות מצוקה מצאו מקלט ונחמה באמת ובחמלה.
יום שמהלכו מוקדש לפסוק דינם של אחרים הוא יום מלא כאב.
יום שמהלכו מוקדש לחרוץ משפט על עצמנו הוא יום מלא כאב.
אינכם חייבים להאמין בפסיקותיכם או בשיפוטיכם: בפשטות, הם אך ורק הרגלים ישנים.

 

מנטרה לחיזוק:

לו יזכו כל הברואים לאושר ולסיבות לאושר:
לו יהיו הכול חופשיים מצער ומהסיבות לצער:
לו לא ינתקו לעולם מהשמחה והקדושה שאין בא צער:
לו יחיו הכול לבטח ללא התקשרות רבה מדיי או מחלוקת גדולה מדי ויחיו תוך אמונה בשיווין שבין כל חי אמן.

,שיטת התאי יוגה תרפי היא צירוף של ידע מסורתי עתיק יומין של רפואה מן המזרח הרחוק. הכוללת: מגע, תרגלי גוף, תרגילי נשימה התבוננות פנימית ופילוסופית חיים (יוגה) בשילוב עם הרפואה המערבית ובהתחשב במודרניזציה ושנים רבות של ניסיון ולמידה אין סופית

את השיטה פיתח אלפונס טרשל